Baba Kama
Daf 38b
משנה: 38b גָּזַל מַטְבֵּעַ וְנִסְדַּק פֵּירוֹת וְהִרְכִּיבוּ יַיִן וְהֶחֱמִיץ מְשַׁלֵּם כְּשָׁעַת הַגְּזֵילָה. מַטְבֵּעַ וְנִפְסַל תְּרוּמָה וְנִטְמֵאת חָמֵץ וְעָבַר עָלָיו הַפֶּסַח בְּהֵמָה וְנֶעֶבְדָה בָהּ עֲבֵירֵה אוֹ שֶׁנִּפְסְלָה מֵעַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ אוֹ שֶׁהָֽיְתָה יוֹצֵאת לִיסָּקֵל אוֹמֵר לוֹ הֲרֵי שֶׁלָּךְ לְפָנֶיךָ.
Traduction
S’il a enlevé une pièce de monnaie qui s’est cassée chez lui, ou des fruits qui ont pourri, ou du vin qui est devenue aigre, il doit payer selon la valeur que ces objets avaient au moment de l’enlèvement. S’il a enlevé une pièce de monnaie qui a perdu sa valeur, ou s’il a pris l’oblation d’un cohen qui est devenue impure (240)Sans valeur, puisqu'il est défendu de la manger., ou bien s’il a enlevé du pain levé, avant la fête de Pâques, qu’il a gardé jusqu’à Pâques (241)Même état d'interdit., ou s’il a enlevé un animal qui est devenu un objet défendu par suite d’un crime commis chez lui, ou devenu impropre à servir de sacrifice, ou devant être lapidé (par suite d’un crime), le brigand peut rendre l’objet tel qu’il est.
Pnei Moshe non traduit
מתני' מטבע ונסדק. שינוי הניכר הוא:
פירות והרקיבו. כשהרקיבו מקצתן אומר לו הרי שלך לפניך אבל הרקיבו כולן הוי כיין והחמיץ דהוי היזק הניכר משלם כשעת הגזלה:
מטבע ונפסל. שאינו עובר באותה מדינה אבל עובר הוא במדינה אחרת אומר לו הרי שלך לפניך ולך והוציאו שם:
תרומה ונטמאת דלא נשתנית בגופה וכחמץ ועבר עליו הפסח:
ונעבדה בה עבירה. שנרבעת ונעבדה לע''ז והרי היא פסולה לקרבן אומר לו הרי שלך לפניך דכל הבהמות לאו למזבח קיימי:
או שנפסלה מע''ג המזבח. במום שאינו ניכר כגון בדוקין שבעין:
משנה: נָתַן לְאוּמָּנִין לְתַקֵּן וְקִילְקְלוּ חַייָבִין לְשַׁלֵּם. נָתַן לְחָרָשׁ שִׁידָּה תֵּיבָה וּמִגְדָּל לְתַקֵּן וְקִילְקֵל חַייָב לְשַׁלֵּם. וְהַבַּנַּאי שֶׁקִּיבֵּל עָלָיו אֶת הַכּוֹתֶל לְסוֹתְרוֹ וְשִׁיבַּר אֶת הָאֲבָנִים אוֹ שֶׁהִזִּיק חַייָב לְשַׁלֵּם. הָיָה סוֹתֵר מִצַּד זֶה וְנָפַל מִצַּד אַחֵר פָּטוּר וְאִם מַחֲמַת הַמַּכָּה חַייָב.
Traduction
Si un individu fait arranger un objet par un ouvrier qui le gâte, celui-ci doit payer le dommage. S’il donne une caisse ou un coffre à arranger au charpentier qui le gâte, celui-ci doit payer le dommage. Si un architecte entreprend de renverser un mur et brise les pierres, ou les endommage, il doit payer. Si l’architecte renverse le mur dans un endroit, et que les pierres tombent et se brisent dans un autre endroit, il est acquitté mais si la chute s’est faite par suite de son action de frapper au mur, il doit payer le dommage.
Pnei Moshe non traduit
מתני' נתן לאומנין לתקן. לפי מסקנת הש''ס הבבלי הכי מתפרשא נתן להם עצים לעשות כלי ואחר שנעשה הכלי קילקלוה חייבין לשלם כל דמי הכלי ולא דמי עצים בלבד כדין הגזלן שמשלם כשעת הגזלה דשאני אומן דלא נתכוין מעולם לגזול ולא זכה בה לפי שאין אומן קונה בשבח כלי:
נתן לחרש. השתא קתני שאם נתן לאומן כלי העשוי כדי לתקנו וקלקלו חייבין לשלם דמי הכל. ואיצטריך האי סיפא לגלויי רישא דלא מיירי בכלי העשוי אלא שנתן עצים ואפ''ה משלמין דמי הכלי:
שידה. ארגז של עגלה העשויה למרכב נשים:
הלכה: גָּזַל מַטְבֵּעַ וְנִסְדַּק כול'. רַב הוּנָא אָמַר. בְּשֶׁפְּסָלַתּוּ מַלְכוּת. שְׁמוּאֵל אָמַר בְּשֶׁנִּסְדַּק וַדַּאי. רִבִּי יוּדָה בֶּן פָּזִי בְשֵׁם רִבִּי יוֹסֵי בַּר חֲנִינָה. וְהֵן שֶׁהִרְכִּיבוּ מִן הַכְּנִימָה. אֲבָל אִם הִרְקִיבוּ מִתּוֹלַעַת כִּבְרִיאִין הֵן. רַב הוּנָא אָמַר. בְּשֶׁפְּסָלַתּוּ מַלְכוּת. אֲבָל פְּסָלַתּוּ מְדִינָה אוֹמֵר לוֹ הֲרֵי שֶׁלָּךְ לְפָנֶיךָ. שְׁמוּאֵל אָמַר. אֲפִלוּ פְּסָלַתּוּ מַלְכוּת אוֹמֵר לוֹ. הֲרֵי שֶׁלָּךְ לְפָנֶיךָ.
Traduction
Par ''monnaie cassée'', dit R. Houna, on entend celle qui par ordre du gouvernement n’a plus cours. Samuel dit: il s’agit de celle qui est réellement cassée. Quant aux ''fruits pourris'', dit R. Juda b. Pazi au nom de R. Yossé b. Hanina, on est responsable des fruits gâtés par des mites; mais s’ils sont piqués de vers, ils restent sains. R. Houna dit que la monnaie mise hors de cours par le gouvernement devra être payée par le voleur selon son prix lors du vol; mais si l’autorité locale l’a mise hors de cours, il suffira de la rendre telle qu’elle est. Selon Samuel au contraire, même pour la monnaie mise hors de cours par le gouvernement, il suffit au voleur de la restituer telle qu’elle est.
Pnei Moshe non traduit
גמ' בשפסלתו מלכות. נסדק דקאמר בשפסלתו מלכות לגמרי שלא יצא בשום מדינה והוי כנסדק דהיזק הניכר הוא והלכך משלם כשעת הגזלה ונפסל דסיפא מפרש רב הונא בשפסלתו מדינה כדלקמן:
בשנסדק ודאי. נסדק ממש הוא דמשלם כשעת הגזלה:
והן שהרקיבו מן הכנימה. הא דקתני פירות והרקיבו משלם כשעת הגזלה דוקא שהרקיבו מחמת הכנימה שרץ קטן שקורין מולבין שדרך הכנימה להתפשט וכהרקיבו כולן הוי אבל אם הרקיבו מתולעת הוי כהרקיבו מקצתן דהשאר כבריאין הן ואומר לו הרי שלך לפניך:
רב הונא אמר בשפסלתו מלכות. כלומר לרב הונא דמפרש מטבע ונסדק דרישא כשפסלתו מלכות אבל פסלתו מדינה אומר לו הרי שלך לפניך שהרי יכול הוא להוציאו במדינה אחרת ובהכי מיירי נפסל דסיפא:
ושמואל אומר אפי' פסלתו מלכות. סיפא דקתני אומר לו הרי שלך לפניך אפי' פסלתו מלכות נמי דהיזק דלא מינכר הויא והלכך קאמר לעיל דנסדק דרישא נסדק ממש הוא:
הלכה: נָתַן לְאוּמָּנִין לְתַקֵּן וְקִילְקְלוּ כול'. רַב הוּנָא אָמַר. וְהוּא שֶׁקָּבַע בּוֹ מַסְמֵר הָאַחֲרוֹן כְּדֵי לְזַכּוֹת לְכֵלָיו.
Traduction
L’ouvrier est responsable, dit R. Houna, à la condition d’avoir posé le dernier clou dans l’outil qui lui a été confié, qu’il acquiert à l’égal de ses propres ustensiles (jusqu’après paiement).
Pnei Moshe non traduit
גמ' רב הונא אמר וכו'. רב הונא מפרש להמתני' דחדא קתני ופרושי קא מפרש לה נתן לאומנין לתקן וקילקלו חייבין לשלם כיצד כגון שנתן לחרש שידה תיבה ומגדל וכולה מתני' בכלי העשוי מיירי והלכך קאמר הא דקתני חייבים לשלם דמי הכלי והוא שקבע בו מסמר האחרון כדי לזכות בהן לכליו של זה וכלומר דס''ל לרב הונא דאומן קונה בשבח כלי והלכך לא מיתוקמא רישא דמתני' בשנתן לו עצים לעשות מהן כלי דא''כ היה פטור מדמי הכלי ולא היה משלם אלא דמי עצים בלבד שהרי הוא קנה בשבח הכלי וזכה בה עד שיתן לו שכרו אלא דס''ל דאינו מתחייב אפי' בשנתן לו כלי העשוי לתקן וקילקלה עד שיתכוין לזכות בה בעד שכרו והיינו דקאמר שקבע בו מסמר האחרן לתקנו וכיוון בה לזכות לכליו ובזה הוא דמתחייב בדמי הכלי:
רִבִּי יוּדָן לָא נְחִית לְבֵית וַועֲדָא. קָם עִם רִבִּי מָנָא. אֲמַר לֵיהּ. מַה חִידּוּת הֲוָה לְכוֹן בְּבֵי מִדְרָשָׁא יוֹמָא דֵין. אֲמַר לֵיהּ. מִילָּה פַלָּן. אָמַר לֵיהּ. וְלֹא מַתְנִיתָא הִיא. תְּרוּמָה וְנִטְמֵאת. אָמַר לֵיהּ. תִּיפְתָּר בְּשֶׁנִּטְמֵאת מֵאֵילֶיהָ וְלֵית שְׁמַע מִינָּהּ כְּלוּם.
Traduction
R. Judan (242)V. J., (Gitin 5, 5)., avant d’entrer à la salle d’études, avait rencontré R. Mena, et demandé ce qu’en ce jour on avait exposé de nouveau dans la réunion. Voici, lui répondit R. Mena, ce qu’a dit R. Yossé: Rendre impur un objet pur du prochain ne constitue pas un acte (susceptible de provoquer le dédommagement, et il n’y aura rien à payer). Mais cela ne va-t-il pas sans dire, puisqu’aux termes de notre Mishna, ''s’il a pris l’oblation d’un cohen qui est devenue impure, le voleur peut rendre l’objet tel qu’il est'' (quoique détérioré)? —Là, fut-il répondu, il peut s’agir de l’oblation devenue spontanément impure, et l’on ne peut pas trouver de là que celui qui la rendrait impure par son fait serait aussi acquitté.
Pnei Moshe non traduit
ר' יודן לא נחית לבית וועדא. לא נכנס לבית המדרש ופגע בר' מנא וא''ל מה חידוש היה לכם בבית המדרש היום וגרסי' לה להאי לעיל בפ' הנזקין הלכה ה':
א''ל מילא פלן. הש''ס סמיך אהא דקאמר התם וכמציין למאי דאמר שם שהשיב לו ר' מנא כן א''ר יוסי המטמא אינו כעושה מעשה טימא טהרותיו של חבירו פטור שאינו כעושה מעשה דהיזק שאינו ניכר הוא:
ולאו מתניתא היא תרומה ונטמאת. וקתני אומר לו הרי שלך לפניך ואינו משלם היזיקו וקס''ד דאפילו טימא בידים:
א''ל תיפתר בשנטמאת מאליה. שלא שמרה מלהטמא ולית ש''מ כלום למטמא במזיד בידו שיהא פטור דזה עושה מעשה הוא. והתם גריס לה דר' מנא גופיה הביא ראיה מהאי מתני' דממנה למד ר' יוסי למילתיה והשיב לו ר' יודן תיפתר וכו' ולית ש''מ כלום:
חִילְפַיי אָמַר. נִשְׁבַּע לוֹ קוֹדֶם הַפֶּסַח. אַחַר הַפֶּסַח מְשַׁלֵּם לוֹ חָמֵץ יָפֶה. אָמַר רִבִּי מָנָא. אָֽזְלִית לְקַיְסָרִין וְאַשְׁכְּחִית לְרִבִּי חִזְקִיָּה דְּדָרִיש לָהּ מִשּׁוֹם דְּרִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא. אִין אִית בַּר נַשׁ פְּלִיג עַל חִילְפַיי שֶׁאֵין מְשַׁלֵּם חָמֵץ יָפֶה. הַכֹּל מוֹדִין בְּחָמֵץ שֶׁמְשַׁלֵּם חָמֵץ יָפֶה.
Traduction
Au sujet du ''pain pris avant la Pâques et conservé jusqu’après cette fête'', Hilfia dit: si à la suite de la réclamation du volé le voleur a d’abord juré ne pas avoir le pain, puis l’a avoué après Pâques, il devra restituer au demandeur la valeur entière du pain (selon sa valeur lors du vol). R. Mena dit: Je suis allé à Césarée, et j’y ai trouvé R. Hiskia qui expliquait au nom de R. Jacob b. Aha l’avis précité de Hilfia en ajoutant: nul ne le conteste, et tous reconnaissent qu’en ce cas le voleur doit payer la valeur entière du pain.
Pnei Moshe non traduit
נשבע לו קודם הפסח. אחמץ ועבר עליו הפסח קאי דקתני במתני' אומר לו הרי שלך לפניך ואע''פ שעכשיו אסור בהנאה הוא וקאמר חילפיי דמשכחת לה שלפעמים אפילו עבר עליו הפסח צריך לשלם לו חמץ יפה שהוא מותר וראוי לאכול וכגון שתבעו הנגזל קודם הפסח ונשבע לו וחזר והודה לו אחר הפסח צריך לשלם חמץ היפה וראוי לו הואיל ובשעה שנשבע לו קודם הפסח הוה ובעי למיעבד השבה על שעת השבועה וכמו שהיה יפה באותו שעה דאי לאו הכי לאו השבה מעלייתא היא:
דדריש לה משום דר' יעקב בר אחא. להאי מילתא דחילפיי. ומתמה עלה במילתא דפשיטותא וקאמר הש''ס אין אית וכו' האם יש אדם חולק על הא דחילפיי בזה דמילתא דפשיטא היא דבכה''ג הכל מודים בחמץ כזה שנשבע עליו קודם הפסח שמשלם לו חמץ יפה:
Baba Kama
Daf 39a
משנה: 39a נָתַן צֶמֶר לַצַּבָּע וְהִקְדִּיחֳהּ הַיּוֹרָה נוֹתֵן לוֹ דְּמֵי צַמְרוֹ. צְבָעוֹ כָאוּר אִם הַשְּׁבָח יֶתֶר עַל הַהוֹצָאָה נוֹתֵן לוֹ אֶת הַיְצִיאָה וְאִם הַיְצִיאָה יְתֵירָה עַל הַשְּׁבָח נוֹתֵן לוֹ אֶת הַשְּׁבָח. לִצְבּוֹעַ לוֹ אָדוֹם וּצְבָאוֹ שָׁחוֹר שָׁחוֹר וּצְבָאוֹ אָדוֹם רִבִּי מֵאִיר אוֹמֵר נוֹתֵן לוֹ דְּמֵי צַמְרוֹ. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר אִם הַשְּׁבָח יֶתֶר עַל הַיְצִיאָה נוֹתֵן לוֹ אֶת הַיְצִיאָה וְאִם הַיְצִיאָה יְתֵירָה עַל הַשְּׁבָח נוֹתֵן לוֹ אֶת הַשְּׁבָח.
Traduction
Si un individu donne de la laine à un teinturier pour la colorer et elle brûle dans le chaudron, l’ouvrier doit payer la valeur de la laine. Si la laine a reçu une couleur foncée, on lui remboursera seulement les dépenses faites, si même le bénéfice de la laine dépasse la dépense. Si un individu donne à un teinturier de la laine pour être colorée en rouge, et celui-ci la colore en noir, ou l’individu veut la couleur noire, et l’ouvrier donne à la laine une couleur rouge, selon R. Meir l’ouvrier paie au propriétaire la valeur de sa laine. D’après R. Juda, on se comporte envers l’ouvrier comme dans le cas précédent (243)On ne lui remboursera que la dépense, si même le bénéfice réalisé la dépasse..
Pnei Moshe non traduit
מתני' והקדיח' היורה. שרפתו שהרתיחה יותר מדאי:
נותן לו דמי צמרו. בהא כ''ע מודו משום דליכא שבחא כלל דהא שרפתו לגמרי וליכא למימר אם השבח יותר וכיון שהוא נושא שכר חייב לשלם לו דמי צמרו:
צבעו כאור. כמו כעור שצבעו בפסול' ובשירי הצבע ומזיק בכוונה הוא לפיכך ידו על התחתונה לדברי הכל ואם השבח שהשביח הצמר יתר על ההוצאה של הצבע נותן לו לצבע את ההוצאה ולא שכר שלם ומקבל את צמרו. ולא אמרי' הכא דיקנה שבח הצמר ויתן לו דמי צמרו דהא בצבע שהתנה עמו צבע וליכא שינוי דליקני:
לצבוע לו אדום וכו'. קני בשינוי לר''מ ולא יהיב ליה אלא דמי צמרו אבל לא דמי שבחו או זה יתן שכרו משלם ויקח הצמר:
ר' יהודה אומר וכו'. דקנסינן ליה להאי דשינה להיות ידו על התחתונה ולא ליתהני משבחא ואגריה נמי לא לשקול כוליה אלא ההוצאה ואם ההוצאה יתירה על השבח שהשביח הצמר יתן לו השבח ואם ירצה ליתן לו שכרו משלם כגון שהשבח יותר על השכר הוא יתן שכרו והלכה כר' יהודה:
הלכה: נָתַן צֶמֶר לַצַּבָּע כול'. רַב הוּנָא אָמַר. שֶׁהִקְדִּיחוּ סַמְמָנִין. אֲבָל הִקְדִּיחָה יוֹרָה אוֹמֵר לוֹ. הֲרֵי שֶׁלָּךְ לְפָנֶיךָ. שְׁמוּאֵל אָמַר. אֲפִילוּ הִקְדִּיחוּ סַמְמָנִין אוֹמֵר לוֹ. הֲרֵי שֶׁלָּךְ לְפָנֶיךָ.
Traduction
R. Houna dit: le teinturier est tenu de rembourser la valeur de la laine brûlée, si c’est le fait des mauvaises couleurs; mais si c’est à cause du chaudron (non de la faute de l’ouvrier), le teinturier n’a qu’à rendre la laine telle qu’elle est.
Pnei Moshe non traduit
גמ' רב הונא אמר שהקדיחו סממנין. הא דקתני הקדיחה יורה מפרש לה רב הונא דלאו מכח היורה ממש נשרפה דא''כ איהו לאו מידי עביד אלא בשנשרפה מחמת הסממנין שלו שהיו גרועין ולפיכך נותן דמי צמרו והיורה דקאמר מלאכת היורה קאמר:
אבל הקדיחה יורה. ממש אומר לו הרי שלך לפניך דאיהו לא פשע מידי:
שמואל אמר אפי' הקדיחו סממנין. בלשון תמיה מתפרשא כדלעיל הלכה ב' וכלומר לדידך א''כ אפילו בהקדיחו סממנין נמי לימא ליה הרי שלך לפניך שיכול הצובע לומר לו בסממנין אלו אני צובע מלאכת הכל ודידך הוא דאפסיד ומאי אית לי למיעבד אלא ודאי תני דמתני' סתמא קתני והקדיחה היורה וביור' ממש נמי פשע בה שהיה לו להזהר שלא תרתיח יותר מדאי ונותן לו דמי צמרו:
מָהוּ אִם הַשְּׁבָח יֶתֶר עַל הַהוֹצָאָה נוֹתֵן לוֹ אֶת הַהוֹצָאָה. בַּר נַשׁ דִּיהַב לְחַבְרֵיהּ חֲמִשָּׁה מִינֵי עֲמַר וַחֲמִשָּׁה מִינֵי סַמְמָנִין וָעֲשָׂרָה מָנוֹי אַגְרֵיהּ. אֲמַר לֵיהּ. צִיבְעֵיהּ סוֹמַק וּצְבָעֵי אוּכָּם. אֲמַר לֵיהּ. אִילּוּ צְבַעְתֵּיהּ סוֹמַק הֲוָה טָב עֶשְׂרִים וַחֲמִשָּׁה מָנוֹי וּכְדוּ דִצְבַעְתֵּיהּ אוּכָּם לֵית הוּא טָב אֶלָּא עֶשְׂרִים מָנוֹי. אַתְּ אוֹבַדְתְּ דִּידָךְ. אֲנָא לָא אוֹבֵד דִּידִי. אָמַר רִבִּי יוֹנָה. וְתִשְׁמַע מִינֵּיהּ. בַּר נַשׁ דִּיהַב לְחַבְרֵיהּ ח̇ דֵּינָרִין דִּזְבִין לֵיהּ חִיטִּין מִטִּיבֵּרִיָּא וּזְבַן לֵיהּ מִצִּיפּוֹרִי. אֲמַר לֵיהּ. אִילּוּ זְבַנְתְּ לִי מִטִּיבֵּרִיָּא הֲווֹן עֶשְׂרִין וַחֲמִשָּׁה מוֹדִיי. כְּדוֹן דִּזְבַנְתְּ מִצִּיפּוֹרִי לֵיתְנוּן אֶלָּא עֶשְׂרִין מוֹדִיי. אַתְּ אוֹבַדְתְּ דִּידָךְ. אֲנָא לָא אוֹבֵד דִּידִי.
Traduction
Comment, lors de la non exécution, de la couleur demandée, le défendeur devra-t-il ''rembourser seulement les dépenses faites, si même le bénéfice de la laine en son nouvel état dépasse la dépense faite''? Le voici: quelqu’un conditionne avec l’ouvrier qu’il lui paiera 5 livres pour la cuisson de la laine, 5 livres pour frais de couleurs, et 5 livres pour salaire, en lui disant de la colorer en rouge, et l’ouvrier l’a teinte en noir. Le propriétaire lui dira: si tu l’avais teinte en rouge, elle vaudrait maintenant 25 livres (en comptant le bénéfice pour 10 livres); mais comme tu l’as teinte en noir, elle ne vaut que 20 livres; il est juste que tu perdes (toi qui as changé mes ordres), tandis que je n’ai rien à perdre de mon bénéfice (voilà comment l’ouvrier ne touchera que sa dépense, tandis que le propriétaire aura sa plus-value). Il résulte de cette règle, dit R. Yona, qu’un messager qui a altéré son message perd de son salaire autant que le mandant eût gagné sans l’altération. Ainsi, un homme donne à son prochain 8 dinars à charge de lui acheter du froment de Tibériade (à grande mesure), et le mandataire a acheté pour cet argent du froment de Sephoris (où la mesure est inférieure de 1/5). Le mandant lui dit: si tu m’avais acheté du froment de Tibériade, j’aurais eu pour la même somme d’argent 25 mesures, tandis que d’après ton achat pour moi je n’ai que 20 mesures; donc la perte devra être prise sur ton salaire, et je ne dois rien perdre.
Pnei Moshe non traduit
מהו אם השבח וכו'. על הסיפא קאי אם שינה לצבוע לו אדום וכו' דקאמר ר' יהודה אם השבח וכו' ובעי הש''ס היאך אנו מפרשין להא דר' יהודה דודאי הא דקתני ברישא צבעו כאור אם השבח וכו' בפשיטות מתפרשא דהתם לא נתן לו בעל הצמר הסממנין להצבע דלא מיירי בהכי שהרי אמרי' דלא שינה במידי ומזיק בכוונה קרינן ליה שצבעו בפסולת ובשירי הצבע וצבע דידיה הויא וא''כ הכל נחשב בהוצאה דמי עצים וסממנין ושכירות הפועלים ומפני שהפסיד בידים ידו על התחתונה ואם השבח שהשביח עכ''פ הצמר מחמת שנצבע הוא יותר על ההוצאה אין לו אלא הוצאה ואם הוצאה יתירה אין לו אלא כשיעור השבח אבל הכא דקתני לצבוע לו אדום וכו' ויש לפרשו שנתן לו זה את הסממנין לצבוע ושינה זה והשתא איכא לספוקי היאך אנו מחשבין השבח וההוצאה דעכשיו אין הסממנין שלו והוא שינה ואפשר אם לא היה משנה היה השבח יותר ויותר והיינו דבעי הש''ס הכא מהו אם השבח וכלומר דנכלל בתוך הבעיא נמי אם דנפרש שהוא נתן לו הסממנין לצבוע אדום ולפ''ז צריך לפרש מהו אם השבח וכו' ומפרש לה דהכי הוא:
בר נש דיהיב לחבריה חמשה מנוי עמר וה' מנוי סממנין כצ''ל:
ועשרה מנוי אגריה. התנה עמו בעד הוצאה מדמי העצים ושכירת פועלים ושכר טרחו עשרה ליטרין ויהיה החשבון בזה חמשה ליטרין בעד הוצאתו וחמשה ליטרין בעד שכר טרחו שכן דרך האומנין לחשוב שכר טרחתו נגד ההוצאה שהוא מוציא על המלאכה:
הוה טב עשרים וחמשה מנוי. אילו לא שניתה והיית עושה כאשר צויתי כבר היה החשבון שלי שהיה שוה עשרים וחמשה ליטרין והייתי מרויח חמשה ליטרין על העשרים ליטרין שהיה לי הוצאה עם השכר שלם שלך ועכשיו שעשית אותו צבע שחור איננו שוה כי אם עשרים ליטרין:
את אובדת דידך. אתה צריך שתפסיד שכר הטרחא שלך ואין לך אלא החמשה בעד ההוצאה ואני לא צריך שאפסיד את שלי ומה שהייתי מרויח כן גם עתה צריך שארויח החמשה ליטרין ואתה הוא המשנה ותפסיד חלקך. והיינו אם השבח וכו' שהשבח שהיה ראוי להשביח יתר על ההוצאה של זה שהרי ההוצאה שלו לעולם אינה נחשבת אלא כפי חצי סך פיסוק השכר שלו משלם והשבח נחשב על שיווי הצמר והסממנין שהיה שוה מקודם ומה שמשביח מחמת הצבע וא''כ הצמר והסממנין היו שוין עשרה ליטרין וההוצאה שצריך לזה להוציא ולצבוע הם חמשה ובין הכל חמשה עשר והיה משביח עד עשרים וחמשה נמצא השבח עשרה ואין לזה עכשיו אלא ההוצאה ובעל הצמר יש לו הריוח חמשה כפי אשר היה מרויח אם לא שינה ושכר טרחו של זה שהוא ג''כ חמשה יפסיד והיינו נמי את אובדת דידך וכו' שהם ממש שוין כחלקו של זה שהוא מפסיד כך חלקו של זה בריוח לעולם:
ותשמע מינה. שמע מינה מהאי דינא דכן נמי אמרינן בשליח ששינה בשליחתו שמפסיד שכר שליחותו כפי הריוח שהיה לזה אם לא היה משנה והמשלח אינו מפסיד כלום כדמפרש ואזיל:
דזבין ליה חיטין מטבריה. על מנת שיקנה לו חטין מטבריא שהמדה שם מרובה היא והלך ושינה וקנה מצפורי שהמדה היא פחותה חלק החמישית:
אילו. קנית מטבריא היה לי בעד השמנה דינרין עשרים וחמשה מדות ועכשיו מצפורי אינן אלא עשרים אתה ששנית תפסיד משכר שליחותך כפי ערך החמשה מדות ואני לא אפסיד את שלי:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source